יום א', ו’ באייר תשפ”א
דף הבית מרחבי למידה מעורבות חברתית למידה בחירום רישום תשפ"ב הרשמה מקוונת יצירת קשר
החינוך החברתי-ערכי-קהילתי שואף להשפיע על אורח החיים בבית הספר באמצעות קידום ושיפור הדיאלוג בין התלמידים, המורים, ההורים וכל באי בית הספר מתוך כבוד הדדי. החינוך החברתי בבית הספר מכונן חברת נעורים המטפחת שייכות ומעורבות חברתית ומסייעת לתלמידים לברר את זהותם האישית והחברתית ולבחון את סולם הערכים שלהם תוך התנסות במצבי חיים כאן ועכשיו. בטווח הארוך החינוך החברתי מכוון להכין את התלמידים לחיי קהילה וחברה בעתיד ולקדם את התפתחותם כאזרחים מעורבים ואכפתיים.

החינוך החברתי-ערכי-קהילתי שואף להשפיע על אורח החיים בבית הספר באמצעות קידום ושיפור הדיאלוג בין התלמידים, המורים ,ההורים וכל באי בית הספר מתוך כבוד הדדי. החינוך החברתי בבית הספר מכונן חברת נעורים המטפחת שייכות ומעורבות חברתית ומסייעת לתלמידים לברר את זהותם האישית והחברתית ולבחון את סולם הערכים שלהם תוך התנסות במצבי חיים כאן ועכשיו. בטווח הארוך החינוך החברתי מכוון להכין את התלמידים לחיי קהילה וחברה בעתיד ולקדם את התפתחותם כאזרחים מעורבים ואכפתיים. אחת ממטרות החינוך בישראל היא "...לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב ארצו, אזרח נאמן למדינת ישראל, המכבד את הוריו ואת משפחתו, את מורשתו, את זהותו התרבותית ואת לשונו" (מתוך חוק החינוך הממלכתי, התשי"ג–1953). בתחום הפרט 1. לפתח את אישיותו של התלמיד, את כישרונותיו ואת תחומי התעניינותו ולאפשר לו לבטא את הייחודי שבו ולמצות את יכולתו. 2. לעורר את מודעות התלמיד ואת רגישותו לצורכי החברה ולפתח בו אכפתיות ונכונות לקחת אחריות ולפעול בהתאם. 3. לפתח יכולות ומיומנויות חברתיות של התלמיד לקידום תהליכי הסתגלות ולהגברת תחושת השייכות, המעורבות והאחריות לקבוצה ולקהילה שהוא חי בה. 4. לסייע לתלמיד לגבש לעצמו סולם ערכים שיאפשר לו לקבל הכרעות במגוון מצבי חיים ויתרום לצמיחתו החברתית-מוסרית. בתחום הקהילה והחברה 1. לטפח חיי חברה וקהילה בבית הספר, מעורבות חברתית ומנהיגות ייצוגית של חברת התלמידים (מועצת תלמידים). 2. לטפח שייכות ואחריות הדדית בין באי בית הספר. 3. לקדם הפנמת ערכים ונורמות ההולמים את אורח החיים בחברה דמוקרטית ולהכשיר לאזרחות פעילה בבית הספר, בקהילה ובחברה. 4. לעודד יזמה, מעורבות חברתית, התנדבות ותרומה לקהילה ולחנך לנטילת אחריות במילוי משימות ותפקידים חברתיים. 5. לחנך לסולידריות לרגישות ולצדק חברתי המושתתים על כבוד האדם ועל מימוש זכויותיו. תחום המדינה והלאום 1. לטפח זהות יהודית תרבותית – המושתתת על ההכרה במגוון מורשות, מסורות, מנהגים ושפות שהתפתחו לאורך הדורות. 2. להכיר בזכותן של כל האוכלוסיות בחברה הישראלית – רוב כמיעוט – לטפח את זהותן התרבותית. 3. לחזק את התרבות האזרחית כיסוד משותף לכל אזרחי המדינה. 4. לחנך להזדהות עם ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, לשותפות בעיצוב אופייה ואורח החיים בה ולתרומה לשגשוגה. הנושאים והתכנים המרכזיים העיקרון המנחה המרכזי של תהליך הלמידה החברתית הוא למידה מתוך התנסות. הלמידה החברתית מאופיינת בתהליך שיטתי ומובנה שבו שלושה ממדים מרכזיים: התנסות סימולטיבית, קוגניטיבית ויישומית אשר מתקיימים זה בצד זה ומצטרפים לתהליך שלם של למידה. בתכנית הליבה לשעות חינוך ארבעה צירים מארגנים: א. הציר הערכי הציר הערכי ממוקד בתחומי התוכן הבאים של אבני היסוד של החינוך החברתי-ערכי-קהילתי: חינוך לאורח חיים דמוקרטי, סולידריות ואחריות חברתית, מנהיגות נוער, קהילתיות, זהות ציונית-יהודית-ישראלית ומחויבות למדינת ישראל. ב. ציר התפתחות התלמיד התכנית בנויה במעגלים חברתיים הולכים ומתרחבים מהפרט אל הכלל בהתאמה לשלבי ההתפתחות וההתבגרות, ומושם בה דגש על התפתחות החשיבה המוסרית ועל הרחבת הפרספקטיבה החברתית של התלמידים. ג. הציר התרבותי חשיפת התלמידים לשש אומנויות: מחול, תיאטרון, מוזיקה, קולנוע, אמנות-פלסטית וספרות. מדי שנה צופים התלמידים במופעי תיאטרון , מוזיקה ומחול, נפגשים עם ציירים ופסלים ולוקחים חלק במפגשי ספרות ושירה ובצפייה בקולנוע ומפגש עם היוצרים. ד. ציר הזמן הבית-ספרי ציר הזמן הבית-ספרי מתייחס לשלושה היבטים: שלבים בהתפתחות הכיתה כקבוצה חברתית מתחילת השנה ועד סופה לוח הזמנים הבית-ספרי לוח השנה (חגים, מועדים, ימי לוח). נושאים מרכזיים לכיתות ז'-י"ב כיתה ז תהליכים/שלבים מרכזיים: מעבר לחטיבת הביניים, שנת בר מצווה הכוללת: (סמינר בני מצווה, סיור בבית כנסת, סיור בירושלים, כתיבת ספר שורשים ומסיבת שורשים). מעגל השייכות, המעורבות וההתנדבות: הכיתה כקבוצה חברתית. · חגים ומועדים ( טקסים מרכזיים בימי הזיכרון, ופעילויות שונות בהתאמה לכל חג ומועד בלוח השנה כגון: סדר ראש השנה, הקמת סוכה, חגיגת חנוכה ועוד. כיתה ח תהליכים/שלבים מרכזיים: בניית עולם החברות. מעגל השייכות, המעורבות וההתנדבות: בית הספר כארגון וכחברת תלמידים. · חגים ומועדים ( טקסים מרכזיים בימי הזיכרון, ופעילויות שונות בהתאמה לכל חג ומועד בלוח השנה כגון: סדר ראש השנה, הקמת סוכה, חגיגת חנוכה ועוד. כיתה ט תהליכים/שלבים מרכזיים: סיום חטיבת הביניים : תהליך ההכוון לחטיבה העליונה. מעגל השייכות, המעורבות וההתנדבות: בית הספר, הקהילה, השכונה · חגים ומועדים ( טקסים מרכזיים בימי הזיכרון , ופעילויות שונות בהתאמה לכל חג ומועד בלוח השנה כגון: סדר ראש השנה, הקמת סוכה, חגיגת חנוכה ועוד. כיתה י תהליכים/שלבים מרכזיים: מעבר לחטיבה העליונה, קבלת תעודת הזהות, הכנה לבחינות הבגרות (כולל טוהר הבחינות). מעגל השייכות, המעורבות וההתנדבות: פעילות מתמשכת בקהילה במסגרת התכנית "מחויבות אישית". · סיור בבית משפט. · חגים ומועדים ( טקסים מרכזיים בימי הזיכרון ופעילויות שונות בהתאמה לכל חג ומועד בלוח השנה כגון: סדר ראש השנה, הקמת סוכה, חגיגת חנוכה ועוד. כיתה י"א תהליכים/שלבים מרכזיים: שלבים ראשונים בהכנה לגיוס לצה"ל;( מפגש עם קצינים במיל) בחינות בגרות טוהר הבחינות). מעגל השייכות, המעורבות וההתנדבות: החברה הישראלית כחברה רב-תרבותית; מדינת ישראל. · סיור ביד ושם, משלחת לפולין, מסע ישראלי. · חגים ומועדים ( טקסים מרכזיים בימי הזיכרון , ופעילויות שונות בהתאמה לכל חג ומועד בלוח השנה כגון: סדר ראש השנה, הקמת סוכה, חגיגת חנוכה ועוד. כיתה י"ב תהליכים/שלבים מרכזיים: לקראת גיוס לצה"ל (מדבר מהשטח-מפגש עם חיילים) בחינות בגרות (טוהר הבחינות). סיום הלימודים כסיום שלב בחיי. מעגל השייכות, המעורבות וההתנדבות: החברה הישראלית, מדינת ישראל. · חגים ומועדים ( טקסים מרכזיים בימי הזיכרון, ופעילויות שונות בהתאמה לכל חג ומועד בלוח השנה כגון: סדר ראש השנה, הקמת סוכה, חגיגת חנוכה ועוד.

 
 
מידע והרשמה
טכנולוגיה פוגשת פדגוגיה - M-21
עושים חינוך
נזכור
על זו גאוותנו
חדשות סילבר
עושים תרבות
נוהל תקשורת עם הורים
ועד הורים
מגמות הלימוד
הספריה
חינוך חברתי
חטיבת הביניים
מעורבות חברתית
ספורט בכפר
מסלולי לימוד
למידה בשעת חירום